פסק-דין בתיק ת"ק 38114-11-11

התובע הגיש תביעה בגין נזקי רכוש שאירעו לרכבו בשל תאונת דרכים בה היה מעורב רכב הנתבעת 1. הנתבעת 2 הנה חברת הביטוח אשר ביטחה את נתבעת 1 .

לטענת התובע הוא יצא מחניון של בית משותף בנסיעה אחורנית, עצר וביקש מהיושבים ברכב לחגור את חגורות הבטיחות. בשלב זה, לטענתו, פגע בו רכב הנתבעת אשר נסע אף הוא בהילוך אחורי ביציאה מהחניה.

התובע לא העיד את נוסעי הרכב.

הנתבעת אינה חולקת כי פגעה ברכב התובע, אלא שטוענת היא שהתאונה התרחשה עת שני הרכבים היו בנסיעה. עוד טענה הנתבעת כי אשת התובע, אשר הייתה ברכב, טענה כלפיה כי אמרה לתובע שעליו לעצור וזאת עובר לתאונה. בכך היא רואה חיזוק לטענתה שהתובע היה אף הוא בנסיעה בעת התאונה.

אף הנתבעות לא ביקשו להעיד את אשת התובע, חרף חשיבות הטענה כלפיהן.

נראה שאין מחלוקת אודות אשמה של הנתבעת בתאונה, אלא שהצדדים חלוקים אודות מידת אשמו התורם של התובע. 

לאחר שעיינתי במסמכים ושמעתי את עדויות הצדדים, אני בדעה כי לתובע אשם תורם בשיעור של 20% בקרות התאונה.

עיינתי בתמונות שהוגשו לי. מהתמונות עולה כי שני כלי הרכב היו ניצבים זה לזה בעת החניה (בזוית כלשהי אשר אינה ברורה מהתמונה אך קרובה ל 90 מעלות) ומכאן שמסלול נסיעתם בהכרח מצטלב. 

התובע הודה שפגש בנתבעת בחניה וראה שהיא נכנסת לרכב, אך טען שלא חשב שהיא תיסע אחורנית. אין לקבל טענה זו שכן מעיון בתמונות עולה שלנתבעת לא הייתה אפשרות לנסוע קדימה, בשל קיומו של קיר והדרך  היחידה לצאת מהחניון היא בנסיעה אחורנית כפי שעשה התובע. על כן, היה על התובע  להביא בחשבון נוכחות של כלי רכב נוסף במסלול נסיעתו ומכאן הזהירות הנדרשת. מסקנה זו מתבקשת אף אם אקבל את טענת התובע לפיה הוא היה בעצירה בעת קרות התאונה, שכן הוא עצר את רכבו במסלול נסיעתה של הנתבעת אחורנית, והיה עליו לצפות כי ייתכן והיא אינה רואה את רכבו מסיבה כלשהי.

עוד הבאתי בחשבון הימנעות התובע מלהעיד את נוסעי הרכב, שהרי ידוע הכלל לפיו מניחים שבעל דין הנמנע מהבאת ראיות המצויות בחזקתו, עושה כן ביודעו שלו היה מביאן היו פועלות כנגדו. בנוסף, הבאתי בחשבון שאף הנתבעות לא הביאו לעדות את אשת התובע.

הנתבעות לא טענו דבר ביחס לנזק, למעט ביחס לירידת ערך.

על כן אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. נזק ישיר - 1,914 ש"ח * 80% = 1,531 ש"ח

ב. שכ"ט שמאי - 450 ש"ח  * 80% = 360 ש"ח

ביחס לירידת ערך, הנתבעים חלקו על נכונות הדרישה. עיון בחוו"ד מעלה כי נדרשת ירידת ערך בשיעור 4% מערך הרכב (3,141 ש"ח) היינו בשיעור של מעל ל- 150% מעלות התיקון עצמו. אינני מקבל הערכה זו, שאינה מנומקת כלל, ואני מעמיד את ירידת הערך לרכב על סכום כולל של 1,500 ש"ח וחלקן היחסי של הנתבעות הוא 1,200 ש"ח

על כן אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע, ביחד ולחוד, סך של 3,091 ש"ח וכן הוצאות בסך 500 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך  15 יום.

להמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום +אישור מסירה.

ניתן היום,  י"ב שבט תשע"ב 05  פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: